תזונה נכונה - מהו האתגר

תזונה נכונה- צעדים למימוש- מס' 1-       האתגר של מי שרוצה לבחור במזון בריא ונקי, תחת אילוצי האפשרויות הקיימות.

healthy-eating-1

 

אם עניין לנו ב"הצרת היקפים" וחיטוב הגוף או שפשוט חפצים אנחנו בבריאות והרגשה כללית טובה -
ההבנה הבסיסית בתפקידי "אבות המזון" השונים והיכולת לבחור את צירופי המזון ואת אסטרטגית
התזונה הנכונה לנו, חיונית לתמיכה במטרות שהצבנו לעצמנו.

 

אולם, הצעד הראשון על מנת לממש את הבחירות שלנו, הוא להבין את המצב הקיים בשוק המזון
ולהכיר את העובדות לאשורן ואת המגבלות והאפשרויות השונות לבחירה. 

השואפים לקחת אחריות ושליטה בחייהם, בבחירת מזון שיטיב עם גופם ועם נפשם - ניצבים בפני אתגר משמעותי. אלה מאיתנו, המבינים את הקשר בין איכות המזון לבין איכות החיים, סביר שירצו להיענות לאתגר.

בעולם שבו מחקרים ממומנים על ידי גופים בעלי אינטרס מסחרי, בעולם שבו מחקרים סותרים מתפרסמים
חדשות לבקרים, כאשר פעם מוכח מזון מסוים כמזיק ופעם אחרת כטוב לבריאות -

הברירה שלנו, החותרים להבנה ובחירות טובות, היא להשתמש בהרבה ידע 
ובמעט הגיון ואינטואיציה ולהגיע להחלטות הטובות ביותר למען עצמנו.      

 

המוסכמות והקונצנזוס מתגבשים באיטיות ורק לאחר שמתגבשת "מסה קריטית" של אנשים שהגיעו
להבנות דומות, מתהווה לחץ מספיק של דעת הקהל שמשפיע על מקבלי החלטות ועל יצרני המזון.

בואו ונשאל - האם הגיוני שמזון שרוסס בחומרי הדברה, גם אם אלה מיועדים לקטילת חרקים-
אפשרי שיכול הוא לפגוע גם בנו כאשר כמות הרעל מצטברת מעבר ליכולת הגוף לפנותו ביעילות?!

האם דשנים מכימיקלים, חומרי שימור וחומרים כימיים של צבעי מאכל- יכולים להשפיע גם הם לרעה על בריאותנו?! 

האם הורמונים המוספים ומוזרקים לחי ולצומח, למען האצת גידולם- יכולים להפר את האיזון ההורמונאלי של גופנו?! 

האם אנטיביוטיקה המוזרקת תדיר לבעלי חיים, המוחזקים בתנאי צפיפות ותברואה ירודים כדי שלא יחלו
ויפגעו ברווחיות- אפשרי שפוגעת בנו וביכולת העמידות שלנו?!  

האם תנאי גידול מזוויעים: של עופות הדחוסים בצפיפות בכלובים זעירים כל חייהם,
או של בקר בתאים קטנים ומרופשים, של דגים הדחוסים בבריכות גידול ובכלובים בים,
ללא אפשרות לתנועה חופשית- כאשר כל אלה מוזנים לא במזונם הטבעי, אלא במזון שכלכלי למגדל,
כאשר החיות מובלות ומומתות באכזריות, כאשר כל חייה ובזמן מותה מפרישה החיה הורמוני דחק ופחד-
האם כל אלה לא יפגמו באיכות הבשר הביצים והחלב שחיות אלה שמות על צלחתנו?!

 

כשהמזון בצורתו הטבעית הופך לנדיר ומדפי המרכולים מלאים במזונות שעברו עיבוד ממוכן-
כאשר הוצאו ממנו חומרים מזינים ובמקומם הוספו לו חומרים מלאכותיים במטרה להאריך
את חיי המדף של המוצר או להפוך אותו למושך יותר לעין- כאשר המזון נטחן ונלוש למיני
צורות שיווקיות כמו בורג או טבעת, מלבן או משולש ומוסף לו "שומן טרנס"  צמחי מוצק,
לייצוב הצורה והגברת המשיכה- אז מצטמצמות מאוד אפשרויות הבחירה שלנו וכדי לאכול מזון
טבעי ולא מעובד -

יש להשקיע מחשבה, תשומת לב וזמן לאיתור והכנה עצמית של מזונותינו.

 

כשאנו באים לבחון את העבר של המין האנושי בנוגע לתזונה ומכאן להקיש מה טבעי לנו
ולמה אנו "מתוכנתים" גנטית, אפשר להתחיל את הרצף ההיסטורי מכמה נקודות מוצא,
על פי דעה או אמונה. 
בתנ"ך, כבר מבראשית, היה קיים החקלאי עובד האדמה ורועה הצאן. 

מצב זה דומה לתמונה היום, כשאנו מגדלים את "יבולי הפחמימות" שלנו בשדות ומגדלים
במקביל את מקורות החלבון שלנו בחוות, רפתות, לולים ובריכות דגים.
מנקודת מוצא אבולוציונית,
נראית התפתחותנו בפרספקטיבה מעט שונה. 
עד כעשרת אלפים שנה לערך, הייתה תזונת האדם
מושתתת על ציד ודיג של בשר ועל ליקוט של פירות, שורשים, אגוזים וגרעינים, כשמידי פעם נוסף
גם דבש לתפריט. 

במקביל לגידול באוכלוסיה ולהתיישבות בישובי קבע, נולדה החקלאות וביות החי,
על מנת לכלכל את תושבי הכרך, ההולכים ומתרבים. 
מנקודת המבט הזו, גם אלפי שנים
אינן פרק זמן ארוך והשינויים בתזונה לא בהכרח מקבילים להתפתחות צורכי גופנו ולדרך
בה אנחנו "מתוכנתים". 
ניתן  בהחלט להאמין שהפער בין מציאות אורח החיים לבין הצרכים
המובנים בנו, גובה מאיתנו מחיר בריאותי. 
מגמת הפער הזו נמשכת (ומחריפה), עד לימינו שבהם
כמעט ולא ניתן עוד להתחמק מהשפעת דרכי הגידול והיצור, החפים לצערנו, משיקולי טובתו ובריאותו של הצרכן.

 

מנגד עומדת התקווה, בדמות המודעות האישית והקולקטיבית ההולכת וגוברת של בני האדם-
לבריאותם ולזכותם לצרוך מזון נקי שאינו מחולל חולי ושמיטיב עם הגוף והנפש.

המודעות והדרישה למזון בריא, גורמת ליותר ויותר יצרנים ורשתות שיווק, לעשות את המעבר
למזון נקי יותר מהרעלים השונים ומעובד בדרכים שפוגות פחות האיכות המזון. לעיתים ההתיימרות
לספק מזון בריא הוא למרעית עין בלבד (למשל לחם המשווק לפעמים תחת התגית- "לחם מלא"
כשהוא למעשה לחם מקמח לבן רגיל, הצבוע בצבע חום).

 

ברוב המקרים המגמה הזו היא אמיתית ואנו זוכים ליותר ויותר אפשרויות לבחירה של מזון איכותי. 

בחברה שבה האדון הוא "שורת הרווח האחרונה במאזן", יהיה זה נאיבי להאמין בחלופה אחרת
לדרך הידועה של: "אם אין אני לי - מי לי?!" או ברמה הקולקטיבית: "אם אין אנו לנו- מי לנו?!"

 בעולמנו, הידע הוא חיוני על מנת שנוכל לדאוג לעצמנו, לקרובינו ולכלל.

 

חלוקה שימושית של "אבות המזון", היא חלוקה לשש הקבוצות הבאות: 
הפחמימות, החלבונים, השומנים, ויטמינים ומינראלים, סיבים תזונתיים ומים.
 

חשוב לציין שבדרך כלל מזון אינו מורכב מקבוצה אחת של "אב מזון", אלא מכמה מהם.
גם שאנו מסווגים מזון כשייך לאחת הקבוצות, הרי שעדיין יתקיים שילוב כלשהו עם קבוצות נוספות. 
השימושים העיקריים שעושה הגוף ב"אבות המזון", הם לצורכי אנרגיה, בנייה ו"תחזוקה שוטפת" של חיים.

 

* להמשך קריאה על אבות המזון השונים:

"קסם הפחמימות נמורכבות"

"חלבונים - למה, כמה, מה"

"שומנים - מהטוב ועד הרע"

 

* המאמר הוא תקציר מתוך הספר "התרופה המודרנית" - מאת: ניר הדס                לדף הספר

 

חדשות - חם באתר !

 

סנסה